כיצד אתם כהורים יכולים לסייע לילדכם לגלות מה מעניין אותו באמת, באופן שיוביל למציאת קריירה מספקת בחייו הבוגרים 

מאת מאיה שפילמן (MA) יועצת התפתחותית מומחית לגיל הרך

ממחקרים עולה (1), כי מודעות לקריירה מתחילה כבר בילדות המוקדמת, בגילאי 3 עד 6 ! מתברר כי כבר בילדות, ילדים מתבוננים במבוגרים סביבם וחוקרים את עולם העבודה. התבוננות זו מבוססת על שילוב של מציאות, פנטזיות וסטראוטיפים לגבי מגוון מקצועות פוטנציאליים. את המידע שחסר להם, משלימים ילדים בעזרת הדימיון.

לקראת גיל 10, הפנטזיות מפנות את מקומן להבנה מציאותית יותר של עולם העבודה (שכר, דרישות העסקה וכיוצ"ב) ועם הזמן, הבנה זו גדלה ומתפתחת. עם ההתפתחות, עוברים ילדים מתחומי עניין וגיבורים דימיוניים וחזקים לתחומי עניין ריאליסטיים.

כיצד נסייע לילדים בשלב הפנטזיה?

למשפחה, ובעיקר להורים, חשיבות מכרעת בהתפתחות המקצועית של הילד (2). הורים ואנשי חינוך, משפיעים ומסייעים לילד לפתח כישורים, שיסייעו לו לפתח בהמשך חיים מקצועיים עשירים ומספקים.

עד גיל 10 לערך, ילדים נוטים לדמיין מקצועות בעולם העבודה, ללא קשר ליכולותיהם בפועל. לכן, שלב זה מאפשר להם לדמיין מגוון רחב של מקצועות ללא יחס שיפוטי, ולהתחבר לאני האמיתי שלהם.

ככל שנרחיב את הידע של ילדים על עולם העבודה ועל המקצועות האפשריים, נגדיל את היכולת שלהם לדמיין ולפנטז. כתוצאה, בשלב מאוחר יותר, רפרטואר אפשרויות הבחירה שלהם יהיה רחב ואינסופי!

"את רוצה להיות אסטרונאוטית?", "אתה רוצה להיות רקדן?"- על עידוד לסקרנות, בתיווך הסביבה

ילדים הינם סקרנים מטבעם, ומחפשים להבין, לחקור ולגלות עוד ועוד. באופן טבעי, ילדים מחפשים הדרכה והכוונה מהמבוגרים בסביבתם הקרובה, להסבר, אישור ומענה על שאלות. הם גם צופים באנשים בסביבתם, בעולם העבודה ובכלל, ומגבשים תפיסות מודעות ובלתי מודעות לגבי עצמם ולגבי רצונותיהם.

אם המבוגר יאפשר לילד לחוות ולחקור את העולם, ויספק לו מגוון הזדמנויות ללמידה ולסיפוק הסקרנות הטבעית, הוא יאפשר לו ללכת אחרי נטיית לבו. אך על מנת להשאיר מרחב פתוח אמיתי, על הילד לחוש כי היחס כלפי האפשרויות העומדות בפניו הינו יחס מקבל ולא שיפוטי. יחס כזה כולל קבלה מלאה של תחומי העניין של הילד, ללא ביקורת והכוונה כלפי הנושאים המועדפים או הרצויים על ההורה. יחס כזה יאפשר לילד להפוך כל התנסות בחיי היום-יום לחלק מתהליך ארוך ומתמשך של גיבוש תפיסה עצמית ותחושת מסוגלות עצמית, העומדות בבסיס הבחירות שלו – בחירות מקצועיות ואחרות כאחד.

אפילו משחק דימיוני של ילדה המחזיקה מיקרופון ומעמידה פני זמרת, או ילד הלובש גלימה של סופרמן ומעמיד פני חזק וגיבור הרוצה להציל את העולם, יכולים לספק הזדמנויות מרתקות לפיתוח סקרנות, אשר תסייע לילד בהמשך, בבחירות שהוא עושה. לשם ההבנה, דוגמא הפוכה: הורה המעודד את ילדו כשזה מעמיד פני רופא במשחק "רופא וחולה" ומזעיף פניו כאשר הילד מראה תפקיד הורי "אימהי" כלפי הבובה בעגלה.

רכישת אסטרטגיות לחיים

מהלך ההתפתחות בשנים הראשונות לחיים, הוא מעבר הדרגתי, שראשיתו בתלות מוחלטת בהורה וסיומו בתלות יחסית. בכל שלב בהתפתחות, הילד מתמודד עם אתגרים ותסכולים, ורוכש עוד ועוד כלים להתמודדות במגוון סיטואציות.

מיומנויות שיעזרו לילד בעולם העבודה, ובחיים האישיים בכלל, נרכשות ונלמדות במהלך החיים באופן מודע ובלתי מודע. ציונים בבית הספר, למשל, הם אמצעי מודע לרכישת ידע ולקידומו של הילד לקראת האפשרות לבחור בהמשך בלימודים גבוהים. אך ציונים טובים, זה לא הכל... על מנת לחיות חיים מספקים, על הילד לרכוש גם מגוון מיומנויות רגשיות ואסטרטגיות לחיים, שיעזרו לו בחיים הבוגרים. פיתוח סקרנות, יכולת לקבל החלטות, יכולת להציב מטרות ולחשוב מה יסייע בהגשמתן, הם רק חלק קטן ממגוון המיומנויות הללו.  

מתי אנו "לומדים" לקבל החלטות? מתי אנו רוכשים יכולת תכנון משימה ויישומה?

אין נקודה מסויימת בה נרכשות המיומנויות הללו. זהו תהליך למידה ארוך ומתמשך, שראשיתו בשנים הראשונות והמשכו לכל אורך החיים. כבר בגיל הרך, מסוגלים ילדים לקבל החלטות הנוגעות לחייהם ("האם תרצה ללבוש היום את החולצה האדומה או הכחולה?") וכן לתכנן משימה וליישמה ("אתלבש, אשים את המגבת בתיק ולאחר מכן אלך עם אבא לים").

הילד צובר מדי יום מגוון חוויות שעתידות לשרת אותו בחיים המקצועיים: התמודדות עם מצבים חדשים ולא מוכרים, יכולת אנליטית לפתרון בעיות, הערכה עצמית של ביצועיו במשימה, התמודדות עם כישלון, רכישת היכולת לחשוב באופן חיובי ועוד ועוד.

ד"ר טל בן שחר, בספרו "באושר ובאושר" (2007), מספק לנו מיומנות חשובה נוספת לחיים מאושרים. לדבריו, התפיסה שלנו את העבודה, חשובה לפחות כמו העיסוק עצמו. משמע, האופן בו אנו תופסים את העיסוק שלנו, חשוב יותר מהעיסוק שלנו בפועל. הוא מדגים זאת על מחקר בו הושוותה רמת האושר של עובדי ניקיון בבתי חולים לעומת רופאים. במחקר נמצא, כי עובדי הניקיון, שתפסו את מקצועם כשליחות, היו בעלי רמת אושר גבוהה יותר מרופאים מצילי חיים, שלא תפסו את עבודתם כמשמעותית!

ילדים אשר ימצאו משמעות בעיסוקם העתידי יהיו מאושרים יותר, בין אם יהיו רופאים, עורכי דין, שחקנים, ציירים או כל מקצוע אחר. תפקיד ההורה הוא לסייע לילד לחפש משמעות אישית וערכים מעבר למקצוע הספציפי, במטרה לסייע לו לפתח חיים מאושרים, ללא קשר במה יבחר לעסוק.

סיכום, או: תנו לילד לבטא את האני האמיתי שלו

אחד הקריטריונים לחיים טובים ומספקים בבגרות, הוא השתלבות מוצלחת בעולם העבודה. הניצנים לבחירה מקצועית מוצלחת ניטעים כבר בשנים הראשונות לחייו של הילד, בהן הוא רוכש מידע גלוי וסמוי על עולם העבודה ועל מגוון מקצועות, שמאוחר יותר הופכים לרפרטואר האפשרי עבורו.  ביכולתנו לקדם ילדים לקראת ביטוי עצמי והגשמה אישית, אם רק נאפשר להם ללכת אחרי הלב...

 -          לרשימת מאמרים שסייעו בכתיבת מאמר זה, נא פנו לכותבת.

על כותבת המאמר: מאיה שפילמן בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בייעוץ התפתחותי לגיל הרך באוניברסיטת תל אביב. רכזת איזור המרכז בתכנית לקידום הסביבה הרגשית של הילד בגן, של איחוד גני הילדים ומרכז אתרוג. רכזת ומדריכה בתכנית חינוכית התפתחותית להורים וילדים, של האוניברסיטה העברית בירושלים. מדריכה הורים וצוותי גני ילדים בהתמודדות עם מגוון קשיים בגיל הרך.

בעלת קליניקה פרטית לייעוץ והדרכה להורים ולאנשי חינוך. מרצה במגוון נושאים הקשורים להתפתחות הילד, חינוך והורות.

אתר הבית של מאיה שפילמן: www.hayeled.co.il